השאלה שתמיד רצית לשאול: "איך שומרים על ניקיון מי המקווה?"

אחד הדברים שהרתיעו בעבר נשים מקיום מצוות טהרת המשפחה, הייתה השמועה על כך שמי המקווה כביכול אינם נקיים. אומנם הדברים הופרכו שוב ושוב, אך עדיין היו כאלו שחששו. בשנים האחרונות פחות שומעים על חששות כאלו. המקוואות המהודרים פזורים בכל רחבי הארץ, עם הקפדה על ניקיון ברמות גבוהות יותר מאשר בספא, ומוכיחים בעצם קיומם על המאמצים והמשאבים הרבים שמוקצים לצורך הניקיון. למרות הכל, לא כולם מודעים לגודל ההשקעה שמסתתרת מאחורי ניקיון מי המקווה.

אז איך באמת מתבצעות פעולות הניקיון?

למעשה, על מנת לשמור על ניקיון המים במקווה יש צורך בסינון ובחיטוי. אלו שתי פעולות שנראות לכאורה דומות זו לזו, אך יש ביניהן הבדל משמעותי.
פעולת סינון המים מתבצעת לצורך לכידת החלקיקים המרחפים במים. לצורך זה משתמשים במסנן מיוחד שמונע מחלקיקים מעל גודל מסוים לעבור. מערכת הסינון מותקנת בתוך בור הטבילה, ותפקידה לחטא את המים ולהבטיח שהם מסוננים ונקיים למשך תקופה ארוכה.

חשוב לציין כי קיימת מחלוקת הלכתית לגבי השימוש במסנן מים במקווה. כך לדוגמא הגר"ש וואזנר זצוק"ל ומרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל נתנו את אישורם לשימוש בפילטר במקווה, לעומת הגרי"ש אלישיב זצוק"ל וראב"ד הרב משה שטרנבוך שליט"א שמתנגדים לשימוש בפילטר.

יש לשים לב כי בכל מצב הפילטר חייב להיות מכובה בשעת הטבילה!!!

פעולת החיטוי, לעומת זאת, נעשית כדי להוציא מהמים גורמי מחלות שונים, וזאת באמצעות החדרת כלור למים באופן יומיומי. חשוב לציין כי על פי הנחיית משרד הבריאות, יש להחדיר למים כלור בקביעות. במים עומדים ללא כלור מתרבים החיידקים וכן המים מאבדים את המראה הצלול שלהם. לכן אם אישה באה למקווה ורואה מים צלולים, היא יכולה להיות סמוכה ובטוחה שהם חוטאו על ידי כלור.

אז כן, זה לא מקרי שמי המקווה נראים לכן צלולים ונקיים כל כך. יש הרבה פטנטים ועשייה שמסתתרים מאחורי המצב הזה. העיקר שנשים יזכו לכך שטבילתן תהיה לא רק כשרה, אלא גם בריאה וללא כל חשש אפשרי.