לפני מספר ימים התקיים ביישוב כלנית בצפון הארץ אירוע שהצליח לרגש כמעט את כל נשות היישוב. לאחר עשרות שנים נחנך ביישוב מקווה חדש ומשופץ שנראה אחרת מכל מה שהן הכירו בעבר. בכלנית, שבמועצה האזורית מרום הגליל, פעל מקווה נשים שנבנה במקום לפני עשרות שנים. מטבע הדברים, הזמן נתן בו את אותותיו ומצב המקווה הורע משנה לשנה.
"הגעתי למקווה לראשונה לפני שנה בערך אחרי שביקשו שנבחן שיפוץ יסודי של המקום", מספר מנכ"ל המרכז הארצי לטהרת המשפחה עקיבא ווינר, "פשוט הזדעזעתי. מבנה מלא חלודה, קירות מתקלפים, מוזנח, דלתות חורקות, חלונות שלא ניתן לסגור באופן הרמטי, רטיבות, ירוקת. קשה לתאר."
עלות שיפוץ מקווה נאמדת במאות אלפי שקלים, אך המפגש שציפה לויינר בצאתו מהמקווה לא השאיר כלל מקום למחשבה או התלבטות. "מחוץ למבנה בגינת המשחקים ישבו 2 נשים המגדירות עצמן חילוניות. כששמעו על סיבת הגעתי לכאן- הן ביקשו לשתף אותי בהשלכות של טבילה במקווה במצב ירוד כ"כ."
"עד לפני 4 שנים הייתי מגיעה לטבול באופן קבוע ופשוט הפסקתי כי היה פשוט מגעיל ולא הייתי יכולה כבר יותר להגיע- סיפרה לי אחת מהן כשהיא אוחזת בידה ילד כבן שנתיים. השניה הוסיפה- "פעם רוב הנשים היו הולכות לטבול, אבל המצב כ"כ גרוע וממש דוחה אותנו"". ויינר לא חשב פעמיים ולמרות שטרם ידע מהיכן יגויס הכסף הבטיח להן שתוך שנה יהיה במקום מקווה ברמה של ספא.
ביישוב כלנית שהוקם ע"י הפועל המזרחי מתגוררת כיום אוכלוסיה מעורבת- דתית, מסורתית וחילונית. ד', תושבת היישוב אינה מגדירה עצמה כאישה דתית, אבל ברור לה שטבילה ושמירה על טהרת המשפחה זה משהו שהיא לא תוותר עליו. "הייתי הולכת לטבול שם בלית ברירה, וכשהיתה לי אפשרות נסעתי לטבול במקומות אחרים", היא מתארת את התחושות ביחס למקווה בימי טרום השיפוץ, " הכל ישן, רטיבויות, קירות מתקלפים, מזגן שבקושי מקרר בקיץ ומחמם בחורף, הרגשתי שאני צריכה להתקלח כשהייתי חוזרת הביתה שזה לא משהו שאמור להיות".
אחרי ההבטחה למקווה חדש בתוך שנה- המשימה הגדולה של העמותה היתה מהיכן יגיע המימון. העלות הכוללת שנדרשה עמדה על 700,000 שקל, כאשר המועצה הדתית המקומית העבירה סכום של 180,000 שקל – והגיוס של יתרת הסכום עמד לפתחה של טהרת המשפחה.
מי ששמע את הצורך והבין את החשיבות הגדולה של מקווה חדש היו בני משפחתה של עליזה קרוגר (שטיין) ז"ל. קרוגר נהרגה בתאונת דרכים בירושלים לפני כ-8 חודשים כשנמחצה למוות ע"י משאית אשפה. קרוגר, שעלתה לארץ מאנגליה, הייתה מדריכת כלות והקדישה את חייה במסירות נפש לנושא טהרת המשפחה במגוון דרכים. לבני משפחתה היה ברור שההנצחה הראויה לה ביותר היא בנייה של מקווה טהרה חדש. בסופו של דבר הם נרתמו למאמץ של טהרת המשפחה והצליחו לגייס את מלוא הסכום באמצעות "קמפיין" מול בני משפחה וחברים. המקווה החדש נקרא "מעיין עליזה" על שמה, וההתרגשות של בני המשפחה במהלך הטקס יחד עם נשות היישוב הייתה מיוחדת.
"זה נראה לי "וואו", לא אמיתי, ברמה של בית מלון", מתארת ד' את התחושה שלה כעת אחרי שראתה את המקווה החדש, "אני לא אישה דתיה, אבל המשמעות של המצווה חשובה ואני מקיימת אותה מאז החתונה. אני רוצה להרגיש הרגשה טובה, שיהיה לי כיף לעשות את המצווה, ולא בתחושה של "לא בא לי".
במדינת ישראל ישנם כיום עשרות מקוואות ישנים ומוזנחים שזקוקים לשיפוץ ועוד מקומות רבים בהם מעולם לא נבנה מקווה ונשות המקום מייחלות לכך זמן רב. עמותת טהרת המשפחה בונה כבר למעלה מ-80 שנה את רוב המקוואות בישראל, כשעיקר המימון בהיקף של מאות אלפי שקלים (לפחות) למבנה מוטל על כתפי תורמי העמותה. המקוואות נבנים ברמה הגבוהה ביותר- והמציאות בשטח מצביעה על עלייה של עשרות אחוזים במספר הנשים שמגיעות לטבול בעקבות חנוכת המקווה החדש. כבר אמר החזון איש זצ"ל- מקווה מפואר זה לא הידור מצווה, אלא היא היא המצווה עצמה.
