קירות מקולפים, חרקים במים, לטאות, רטיבות והזנחה ארוכת שנים - אלה חלק מהתיאורים של נשים המגיעות לטבול במקוואות שונים ברחבי הארץ.
נושא שמירת טהרת המשפחה לרוב אינו נדון ומדובר בפרהסיה הציבורית. הטבילה וההיטהרות האישית מדי חודש נשארת ומדוברת בדרך כלל בין האישה לבן זוגה או חברותיה הקרובות. עובדה זו הביאה לכך שכמעט ולא עולים לסדר היום חוויית הטבילה הנשית ומצב המקוואות בהן טובלות הנשים מדי חודש.
בשנים האחרונות נשים רבות החליטו לזעוק "עד כאן" נוכח המצב הרע של מקוואות רבים, כשמי שנרתם לסייע הוא המרכז הארצי לטהרת המשפחה שמוביל מהפיכה בשטח: בעזרת תרומות הארגון משפץ ובונה עשרות מקוואות מפוארים בכל רחבי הארץ.
"הייתי הולכת לטבול שם בלית ברירה, וכשהיתה לי אפשרות אז נסעתי לטבול במקומות אחרים", מתארת שלומית (שם בדוי) את התחושות שליוו אותה כשהיתה מגיעה לטבול במקווה ביישוב כלנית שבצפון הארץ. "הכל ישן, רטיבויות, קירות מתקלפים, מזגן שבקושי מקרר בקיץ ומחמם בחורף, הרגשתי שאני צריכה להתקלח כשהייתי חוזרת הביתה, וזה לא משהו שאמור להיות".
המציאות הזו משקפת את המציאות במקוואות רבים בארץ. עירית מצרפי מתגוררת במושב משען הסמוך לאשקלון ומלווה מזה שנים ארוכות נשים צעירות בתחילת חיי הנישואים שלהן.
כעת, לאחר 50 שנה בהן לא שופץ המקווה במושב, הגיעו מבחינתה מים עד נפש. "המקווה מזעזע, אני מתביישת לקחת לשם נשים. אלה שטובלות לראשונה אני בשום אופן לא לוקחת למקווה במושב אלא נוסעת איתן למושבים אחרים, לא אכפת לי באיזו שעה. העיקר שהן לא יטבלו פה. קטן, צפוף, לטאות מסתובבות, קירות מקולפים, חרקים במים. זה כבר לא עניין של תחזוקה של הבלנית".
המרכז הארצי לטהרת המשפחה הוא כמעט הגוף היחיד בארץ כיום שמנסה לתת מענה לסוגיה. הארגון מוביל בשנים האחרונות מהפכה אדירה בשטח ובונה מקוואות מפוארים ברמה של ספא ובית מלון במקומות שונים ברחבי הארץ. הארגון אינו מתוקצב ופועל באמצעות תרומות בעיקר מאנשים פרטיים.
חשוב להבין, עלות בניית מקווה בישראל כיום עומדת על לפחות 2 מיליון שקלים, כשעלות שיפוץ מקווה הינה בין 500 ל-600 אלף ₪. מדינת ישראל באמצעות משרד הדתות מקציבה בבניית מקווה סכום של כמיליון ש"ח ועבור שיפוץ כ-150,000 ש"ח בלבד.
לרוב גם המועצה המקומית מממנת חלק מסוים מהסכום, ולעיתים אין תקציב כלל. כך שעיקר המימון בגובה של לפחות מאות אלפי שקלים מגיע מארגון טהרת המשפחה.
"יש לנו עשרות פרויקטים בתהליכי תכנון ובניה, ועוד רשימת המתנה ארוכה של מקוואות שמחייבים שיפוץ או בניה מחדש באופן מיידי. גם ברשתות וגם דרך השטח, נשים פונות אלינו עם תיאורים מזעזעים. ידינו קצרה מלהושיע", מסביר מנכ"ל המרכז עקיבא ויינר.
"בגלל המצב החמור אנחנו במקרים רבים מתחילים בתהליך השיפוץ והבניה למרות שעדיין אין בידינו את המימון המלא, כפי שקורה כרגע במשען, ומתפללים שהוא יגיע תוך כדי התהליך. ראינו ישועות ב"ה", ויינר מודה לבורא עולם.
לא מדובר רק במושבים או יישובים. כך לדוגמא מנסים בארגון לסייע גם לבניית מקווה חדש בעיר נס ציונה - שם המקווה מעורר דחיה וגועל אצל הנשים הטובלות. "כל כלה שבאה לפה - לא חוזרת יותר. אנחנו נותנים לכלות כרטיס טבילה חינם לשנה והן מחזירות אותו אחרי הביקור הראשון", מספר ראש המועצה הדתית דוד רחמים, "נשים מתלוננות על חוויה זוועתית במקום".
