נושא שמירת טהרת המשפחה לרוב אינו נדון ומדובר בפרהסיה הציבורית. הטבילה וההיטהרות האישית מדי חודש נשארת ומדוברת בדרך כלל בין האישה לבן זוגה או חברותיה הקרובות.
מכיוון שכך, נראה כי חמקה מעינינו המהפכה הגדולה המתרחשת בשנים האחרונות בכל נושא חווית הטבילה הנשית.
השינוי הנו תוצר של פעילות ועשייה של ה'מרכז הארצי לטהרת המשפחה' אשר אחראי על בנייתם של רוב המקוואות בישראל כבר כ-80 שנה. בשנים האחרונות עברו מקוואות הנשים בארץ מהפכה אמיתית בתחום העיצוב, בבנייה של עוד ועוד מקוואות שמאפשרות לנשים חוויה מסוג אחר. בעקבות זאת יותר ויותר. נשים שלא נהגו לטבול החליטו לשמור על טהרת המשפחה ולהגיע לטבילת המצווה.
רק לפני מספר ימים קיבלה העמותה פנייה בדף הפייסבוק שלה. אישה מיישוב בצפון הארץ תיארה מציאות מזעזעת של מקווה ישן בן עשרות שנים מוזנח ומלוכלך שהביא אותה להחלטה להפסיק ולטבול. "במקום להרגיש טהורה- אני מרגישה מלוכלכת, הולכת הביתה ומתקלחת שוב. פשוט מביש", כתבה. כעת העמותה נכנסה לעובי הוקרה בפעילות מול הגורמים הרלוונטיים על מנת לקדם בניית מקווה חדש במקום בהקדם האפשרי.
לחצו כאן לתרומת 219 ש"ח כמניין טהרה
עלות בניית מקווה בישראל 2020 עומדת על לפחות 2 מיליון שקלים. עלות שיפוץ מקווה הינה בין 500,000 ל-600,000 ₪. מדינת ישראל באמצעות משרד הדתות מקציבה בבניית מקווה סכום של כמיליון ש"ח ובשיפוץ כ-150,000 ש"ח בלבד.
לרוב גם המועצה המקומית מממנת עוד חלק מהסכום. ישנן לא מעט מקומות, בפרט כשמדובר בשיפוץ, שאין תקציב בכלל כך שעדיין המימון העיקרי צריך להגיע ממקור אחר - ה'מרכז הארצי לטהרת המשפחה'. העמותה היא זאת שאליה פונה יישוב שזקוק לבניית מקווה ובעקבות כך היא מנהלת את התהליך כולו מול משרד הדתות והרשות המקומית ומממנת מכספי העמותה את הסכום החסר, ומדובר ביותר מ-50% מהעלות. מקור כספי העמותה הוא בתרומות שנאספות מדי שנה מתורמים בארץ ובעולם.
"לנגד עינינו עומדת המטרה שהמקווה ייראה כספא או מלון עבור כל אשה שמגיעה. אנו שומעים מהבלניות בשטח שאחרי בנייה או שיפוץ של מקווה ישן הוכפל במקרים רבים מספר הטובלות ולעיתים אף למעלה מכך", אומר מנכ"ל ה'מרכז הארצי לטהרת המשפחה 'עקיבא ויינר. "אף נשים שלא הגיעו מעולם למקווה החלו בעקבות זאת להקפיד על נושא טהרת המשפחה".
.jpeg)
המקווה שנחנך לאחרונה באזור הוא דוגמה מצוינת לכך, כשמספר הנשים הטובלות שילש את עצמו בעקבות זאת. יו"ר המועצה הדתית באזור, אוראל להב אומר כי "המקווה באזור היה של 30 שנה. המועצה הדתית באזור יצאה לפני כשנתיים להליך של שיפוץ נרחב ביותר של המקווה הקיים. בסיומו של התהליך המקווה החדש נחשף לציבור ועמד בסטנדרטים בינלאומיים ברמת גימור ויופי גבוהים מאד. אין ספק ששיתוף הפעולה עם ה'מרכז לטהרת המשפחה' הוביל לשינוי מציאות במקווה "אילת השחר" באזור ואנו עדים היום לגידול של 300% בציבור הנשים המגיעות למקווה".
לוטן לאה פרחי, תושבת אזור ואם ל-4 מתארת מהפכה של ממש. "אני נשואה כבר למעלה מ-11 שנה וכיום אם ל-4 ילדים ב"ה. כבר לאחר החתונה התחלתי לשמור טהרת המשפחה. המקווה הקודם היה בן עשרות שנים. כשנחנך המקווה החדש התפעלתי בצורה בלתי רגילה. מקום מזמין, כאילו הולכת לספא. ליגה אחרת לגמרי. נעים ורגוע, יחס לבבי, מוצרים מפנקים. מרגש כל פעם מחדש להיכנס ולהרגיש שרואים אותך. המטרה שלי היא לחזק את הזוגיות ולהכניס קדושה. חברה בגינה סיפרה לי ש-4 שנים חיכתה לילדים ושמעה על המקווה החדש והמזמין והחליטה ללכת. לאחרונה שמעתי שהיא בהריון...".
בישראל קיימים עדיין מקוואות ישנים רבים שנמצאים בהזנחה מתמשכת ואינם נעימים, בלשון המעטה, לטבילה. בנוסף, ביישובים רבים עדיין אין מקווה עבור הנשים שנאלצות לנסוע למקומות מרוחקים - כאשר בשבתות וימים טובים רבות "מוותרות" או דוחות את הטבילה עקב מרחק שאינו מאפשר להן לשוב לביתן במהלך השבת.
לחצו כאן לתרומת 219 ש"ח כמניין טהרה
בשנה האחרונה נבנו ושופצו 10 מקוואות ועוד 19 נמצאים בימים אלה במהלך התהליך שבין קבלת אישורים לסיום שיפוץ או בניה. כ-25% מהם באזור יהודה ושומרון.
ויינר מציין את חשיבות הבנייה המודרנית עבור כלות ערב חתונתן באופן מיוחד. "המפגש הראשון של האישה עם המקווה הוא בערב חתונתה והתחושה שלה באותו מעמד משליכה באופן ישיר על המשכיות שמירת טהרת המשפחה עבורה. הסיכוי שכלה שמגיעה למקווה מפואר ומאיר פנים תמשיך להגיע ולטבול מדי חודש עולה באופן משמעותי כשהטבילה הראשונה היתה עבורה חוויה חיובית", מסביר ויינר.
.jpeg)
"סיפור אחד יכול להמחיש אולי יותר מכל את המשמעות של מקווה חדש עבור כלה המגיעה לטבול לראשונה בחייה", אומרת עדי גלברד בלנית במקווה החדש במבוא דותן.
"ביישוב היה מקווה ישן בן 40 שנה כשבמשך שנים נעשו ניסיונות להביא לבנייתו של מקווה חדש במקום. לאחר ההירתמות של ה'מרכז הארצי לטהרת המשפחה' - בנתה העמותה מקווה מפואר שנחנך לפני כשלוש שנים", מתארת גלברד. "בין היתר אני גם משמשת כמדריכת כלות. אחת המודרכות שלי, אישה שאינה דתית, לא הצליחה להתחבר לכל נושא הטבילה ושמירת טהרת המשפחה. הכל השתנה כשהגיע למקווה החדש ערב חתונתה. היא הייתה פשוט עם דמעות בעיניים, ראתה את המקווה שהיה רחוק מכל מה שתיארה - מפואר ומאיר פנים. פגשתי אותה לאחרונה ואמרה לי שהחליטה פשוט להמשיך ולהגיע לטבול מדי חודש. השינוי שזה עשה ביישוב הוא מדהים. מממוצע של 3-4 טבילות בחודש-כיום מגיעות כ-22 נשים לטבול באופן קבוע", כך גלברד.
לאור המצב בשטח והמחסור במקוואות- עורכת העמותה בימים אלה קמפיין מיוחד לתרומות עבור בנייה ושיפוץ של מקוואות בכל רחבי הארץ.
.jpeg)
