חייה של מרת יהודית פנינה פריד (איסרוף) ע"ה מארה"ב היו מלאים ניסיונות וקשיים. תקופה ארוכה עברה עליה עד שבשעה טובה ומוצלחת מצאה את זיווגה ההגון. כשנישאה ייחלה והתפללה להקים דור ולזכות להביא לעולם ילדים משלה. אולם למרבה הטרגדיה, חודשים ספורים בלבד לאחר החתונה, כאשר סוף סוף חייה החלו לעלות למסלולם המיוחל – הרופא הפיל עליה את בשורת האיוב הנוראית: בגופך מקננת המחלה הקשה.
צפו בסרטון המרגש באמצעות הדרייב - לחצו כאן
יהודית, יחד עם בעלה הטרי ר' יואל, החליטו להילחם בכל כוחם בגזירה. התפללו, ופעלו בשמים ובארץ כדי למנוע את רוע הגזירה. בשלב מסוים חוו משבר נוסף כאשר נאמר להם שלא יזכו להביא פרי בטן. בני הזוג, מלאי האמונה והביטחון, קיבלו על עצמם את הגזירה באהבה והמשיכו לחזק את סביבתם.
בתום מאבק ארוך וקשה, החזירה מרת יהודית ע"ה את נשמתה לבוראה והותירה אחריה משפחה וחוג ידידות שהתקשו לעכל את הטרגדיה הנוראית. אולם מה שמחזק גם בימים אלו את סביבתה הקרובה היא המורשת שהותירה לכל מכריה וסובביה: מורשת של טוהר פנימי, מורשת של אמונה בה' ומורשת של ביטחון גמור ברצון שמיים מול כל אתגר ומול כל כוח.
כתום השלושים לפטירתה הטראגית והכואבת נחלצו בני משפחתה להנציח את זכרה הטהור באמצעות הקמת מקווה טהרה – מקווה שבזכותו תמשך ותרבה הטהרה בעולם, ודורות רבים יבואו לעולם בקדושה ובטהרה בזכותו. הם פנו אל 'המרכז הארצי לטהרת המשפחה' הפועל מזה שמונים שנה להרבות טהרה בישראל, והתרגשו להיווכח כי יש כפל משמעות בהנצחה זו - שכן מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל העיד באומרו כי תרומה ל'מרכז הארצי לטהרת המשפחה' נחשבת כחלק ממצוות פריה ורביה, אליה לא זכתה מרת יהודית בחייה הקצרים ורצופי הייסורים.
מכאן ואילך הדברים התקדמו במהירות: ב'מרכז הארצי לטהרת המשפחה' המליצו כי המקווה יוקם בישוב קידר; ישוב קהילתי כפרי בהרי יהודה, דרומית למעלה אדומים. רבות מהמשפחות המתגוררות בו אינן נמנות על אלו הזוכים לשמורת תורה ומצוות על כל כלליהן ודקדוקיהן. בישוב שכן בעבר מקווה אלא שזה כמעט ואינו פעיל כיום והשנים שחלפו הותירו את אותותיהם במבנה המיושן והמוזנח. ההבנה הייתה שבמידה ומקווה ראוי לשמו יבנה במקום, בתים רבים יקבלו על עצמם להקפיד על שמירת הטהרה.
הלהט יוצא הדופן למענה של יהודית פנינה ע"ה גרם לשבירת שיא היסטורי ולגיוס הסכום הגדול בתוך זמן קצר ביותר: בארגון נדהמו לראות כי בתוך ארבעה ימים בלבד גייסו בני המשפחה והמכרים את הסכום המיועד להקמת המקווה, והעבודות לשיפוצו ושיקומו נכנסו מיד להילוך גבוה.
אולם נראה כי הסיפור לא הסתיים וביום שלישי לפני כחודש, כאשר נפתח המקווה ביישוב קידר, עדכנו ב'טהרת המשפחה' את אחיה של המנוחה כי המקווה נפתח לשימוש. האח לא הצליח לעצור את התרגשותו כאשר סיפר שבדיוק באותו ערב האלמן התארס לחברתה הטובה של אחותו.
בני ובנות משפחת איסרוף ופריד הביעו סיפוק עצום מההתגייסות הציבורית ואמרו כי אין מתאים מכך כדי לספק זכויות ולהנציח את זכר נשמתה של מרת יהודית ע"ה; דורות של קדושה וטהרה יווסדו על שמה ולזכרה הטהור. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
